חיט ואח' נ' מודול אחזקות בע"מ ואח'

החלטה

המשיבים הגישו בקשה לביטול העיקולים הזמניים, שהוטלו במעמד צד אחד לפי בקשת המבקשים.

לאחר קיום הדיון במעמד הצדדים, חקירת המצהירים מטעמם ושמיעת סיכומי הצדדים, מצאתי להורות כדלקמן:

1. עילת תובענה – הכלל הבסיסי הנוהג לעניין סעד זמני הוא כי על המבקש להראות קיומה של זכות לכאורה, ועל בית המשפט לבדוק אם התובענה אינה לכאורה מחוסרת יסוד וסיכויים, ואין הוא דן בניתוח מקיף של הראיות. עיון בכתב התביעה מגלה, כי המבקשים הגישו כנגד המשיבים תביעה על סך של 900,000 ₪ בגין הסכומים אשר שולמו על ידם לידי המשיבים ובעילה של הפרת ההסכמים שנחתמו בין הצדדים לרכישת מסעדה ולהקמת חברה חדשה, אשר הובילו אותם לביטול יתר השיקים שנמסרו לידי המשיבים. לכתב התביעה צירפו הם את הסכם הרכישה ואת הסכם המייסדים, וכן, את הודעתם לביטול ההסכמים עקב הפרתם הנטענת.

לטענת המשיבים, הפרת ההסכמים בוצעה על ידי המבקשים עצמם, שהרי השיקים שנתנו חזרו מהבנק באין כיסוי מספיק. הגם שהמדובר בטענת הגנה של המשיבים כנגד תביעת המבקשים, הרי שבעניין זה חזרו המבקשים בחקירתם הנגדית והבהירו כי קודם ניתנה הוראת ביטול לבנק ורק לאחר מכן חזרו השיקים בציון אכ"מ. בין אם כך ובין אם אחרת, אין בטענה זו של המשיבים כדי לסתור את קיומה של עילת תביעה אשר מתבססת בין היתר על טענות של המבקשים להפרות שונות של ההסכמים, לרבות אי קבלת העזרה בניהול המסעדה והשתהות המשיבים בהקמת החברה לפי הסכם המייסדים, בעוד שהמבקשים עושים לתשלום הסכומים שנקבעו בהסכם הרכישה, דבר אשר הקנה להם, לטענתם, זכות לביטול ההסכם. טענות אלו מצריכות בירור עובדתי ומשפטי, לרבות ביחס לעילת התביעה כנגד המשיבים 3 ו-4 מכוחה של הטענה המשפטית להרמת מסך, אשר אינה מחוסרת כל יסוד וסיכויים, נוכח הראיות לפעילותם של השניים במסגרת העסקאות שנחתמו מולם בשם המשיבות 1 ו-2.

בנסיבות אלו, הראו המבקשים קיומה של זכות לכאורה ואין לומר כי התביעה מחוסרת יסוד וסיכויים, ולפיכך שוכנעתי, כי הראיות שהציגו הם, הינן מהימנות לכאורה ומקימות להם עילת תביעה כנגד המשיבים כולם.

2.יסוד ההכבדה – בהתאם ליסוד זה על בית המשפט לשקול אם קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט יש גם להתחשב בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע לפרוע את החוב על פי פסק הדין, אם אכן זה יינתן כנגדו, ובחשש, אם אכן קיים כזה, להברחת נכסים מצידו.

לטענת המבקשים, המשיבים עושים להברחת נכסיהם באמצעות מכירת המשיבות 1 ו-2 ולרבות המסעדה שבבעלותן על כלל הציוד והמוניטין, וכי כבר מתקיימים מגעים ישירים בין המשיב 4 לבין צדדים שלישיים למכירת המסעדה. כמו כן, נטען, כי לא אותרו כל נכסים אחרים שבבעלות המשיבים מהם ניתן יהיה להיפרע. ואילו המשיבים טוענים, כי המבקשים לא תמכו את טענתם בכל ראיה מהימנה לקיומו של חשש שכזה.

בחקירת המצהיר מטעם המשיבים טען הוא כי למשיבות 1 ו-2 אין כל חובות וכי למשיבה 1 אין כל פעילות עסקית כיום ואילו למשיבה 2 שני חשבונות בנק, האחד בבנק המזרחי ללא מסגרת אשראי והשני בבנק הפועלים שבו מצויה מסגרת אשראי של 100,000 ₪ המנוצלת עד תום, כפי שעולה ממוצג ת/1. יתר על כן, התברר כי כל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו במהלך השנים כנגד המשיב 3 נסגרו, כעולה ממוצג ת/2. עוד עלה, כי לפי תדפיס רשם החברות, המשיבה 1 שעבדה את כל נכסיה לבנק המזרחי טפחות וכי למשיבה 2 אמנם פעילות עסקית נוספת מלבד המסעדה, שכן מחזיקה היא בעסק להפעלת מוניות, אולם אלו רשומות על שם של חברה אחרת המפעילה אותן, הגם שהפעילות מדווחת במסגרת המשיבה 2 כקבוצה, כעולה מדו"ח רווח והפסד לשנת 2012, שהוצג וסומן ת/4. מדו"ח זה עולה, כי לקבוצה אמנם מחזור של כ-6 מיליון ₪ אולם הרווח הנקי השנתי מסתכם בסך של כ-13,000 ₪ בלבד לשנת 2012.

מכל האמור לעיל עולה, כי למשיבים אין יכולת כלכלית לעמוד בתשלום סכום התביעה, ככל שיינתן כנגדם פסק דין, ואף לא הוצגה מטעמם כל ראיה הסותרת את ראיות המבקשים, ואזי בנסיבות אלו סכום התביעה כשלעצמו מהווה אינדיקציה נוספת לחשש סביר להכבדה אפשרית על ביצועו של פסק הדין. בעניין זה אף נפסק, כי אין התקנה מצמצמת עצמה רק למקרים של הברחת נכסים, אלא היא חלה בכל מקרה שבו נוצר החשש שבבוא היום לא ניתן יהיה לממש או לבצע את פסק הדין, אם לא ינתן צו העיקול. לפיכך, שוכנעתי על בסיס הראיות שהוצגו בפניי, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

3.מאזן הנוחות – במסגרת זו על בית המשפט לשקול את הנזק שייגרם למבקשים אם לא יינתן צו העיקול לעומת הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן הצו. אי הנוחות כרוכה בשאלה אם ניתן לפצות את המבקשים בכסף מקום שלא יינתן הסעד הזמני, ומנגד מהו הנזק שהסעד הזמני עלול לגרום למשיבים, אם תדחה התביעה.

מצאתי, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, שכן אי מתן צו העיקול עלול להותירם בפני שוקת שבורה וחוסר יכולת לגבות את חובם נוכח מצבם הכספי של המשיבים והשעבודים המצויים על נכסי המשיבה 2. יחד עם זאת, בכדי למנוע נזק עתידי למשיבה 2 בהפעלת המסעדה שבבעלותה, ונוכח הסכמת המבקשים לבקשת המשיבים להסרת העיקול על החשבון בבנק המזרחי טפחות, מצאתי להורות על צמצום צווי העיקול באופן שצו העיקול על חשבון הבנק של המשיבה 2 בבנק מזרחי טפחות בע"מ - יבוטל.

4.תום לב ומידתיות – בעניין זה לא מצאתי כל עיגון לטענת המשיבים לפיה העלימו המבקשים מבית המשפט עובדות חשובות או כי פנייתם לבית המשפט הינה נטולת יושר וניקיון כפיים. כפי שאף הובהר לעיל, טענת המשיבים להפרת המבקשים את ההסכמים באמצעות חזרת השיקים כאכ"מ הינה טענת הגנה אשר במחלוקת עם המבקשים, כעולה מחקירתם הנגדית של המבקשים, וזו מצריכה בירור עובדתי ומשפטי מתאים.

5.לאור האמור לעיל, הנני מורה על הותרת צווי העיקול הזמניים על כנם, למעט צו העיקול על חשבון הבנק של המשיבה 2 בבנק מזרחי טפחות בע"מ.

המשיבים ישאו בהוצאות המבקשים ובשכר טרחת עו"ד בסך של 2500 ₪.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ג, 23 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: